הצעד הראשון הוא לשוחח בגלוי עם ילדכם על קשיי הקשב והריכוז שלו. הסבירו לילד שיש לתופעה שם (למשל, "הפרעת קשב") ושהוא לא היחיד שמתמודד איתה. ההבנה שהסימפטומים שלו הם חלק מבעיה רחבה ומוכרת, שיש לה הסבר, יכולה להביא לו תחושת הקלה ולעזור לו ללמוד כלים טובים יותר להתמודד בלימודים. חשוב לא פחות - כך הילד לא ירגיש שהוא "לא מוצלח" ושאשמת הקשיים היא לא עליו.
מעבר לכך, הקפידו לשמור על חשיבה חיובית בבית: תנו לילד להתחיל כל יום מחדש מבלי לחזור ולהעניש או . במקום לבקר אותו, חפשו הזדמנויות לציין לחיוב את המאמץ שהוא משקיע – גם אם התוצאה לא מושלמת – ושבחו אותו כשהוא מתאמץ או משתפר. גישה חיובית ואמפתית של ההורים תחזק את המוטיבציה של הילד להתאמץ בלימודים, ותראה לו שאתם לצידו גם כשהוא מתקשה.
לילדים עם קשיי קשב חשוב לסגל סדר יום קבוע. בבית הספר יש מערכת שעות קבועה שעוזרת להם להישאר במסגרת - נסו ליישם עיקרון דומה גם בבית. בנו שגרה יומית ברורה, עם זמנים מוגדרים לארוחות, להכנת שיעורי בית, למנוחה ולפעילויות נוספות, כדי שהילד ידע למה לצפות. בנוסף, שבו עם הילד בתחילת כל שבוע כדי לתכנן יחד את המשימות הקרובות. פירוק משימות גדולות למשימות קטנות וישימות יעזור לו למקד את המאמצים, וכדאי לבחור בכל יום 2-3 מטלות מרכזיות ולא יותר כדי למנוע . מומלץ גם לעודד את הילד להתחיל דווקא מהמשימה היותר קשה בזמן שבו רמת הריכוז שלו בשיאה – למשל, מיד לאחר מנוחה טובה או בשעות הבוקר שבהן הוא מרוכז יותר.
טיפ נוסף: חלקו את זמן הלמידה למקטעים עם הפסקות קצרות. במקום "מרתון" שיעורי בית של שעתיים רצופות, עדיף לעבוד פרקי זמן קצרים (למשל 30–45 דקות) ואז לקחת הפסקה של כ-15 דקות. בהפסקות מומלץ לאפשר לילד להוציא אנרגיה - לקפוץ, לרוץ בחוץ, או כל פעילות גופנית אחרת - במיוחד אם הוא היפראקטיבי. לאחר מכן הוא יחזור ללמידה הרבה יותר רענן. חשוב גם לסדר לילד סביבה שקטה ונקייה מהסחות דעת בזמן הלמידה - רצוי שלא תהיה טלוויזיה דולקת או אנשים שמדברים בקרבתו כשהוא מכין שיעורים. יש ילדים שנעזרים ברקע קל כמו מוזיקה שקטה כדי להתרכז - נסו יחד מה הכי מתאים לילד שלכם. לבסוף, הגבילו את זמן המסכים שאינו לצורכי לימודים, משום שמשחקי מחשב, סרטונים ואפליקציות למיניהן "שואבים" את הקשב של הילד מהלמידה הבית ספרית ויוצרים קושי לחזור לאותו המומנטום. במקום עוד זמן מסך, עודדו פעילויות מרגיעות בערב (קריאה, יצירה, משחק שקט) כדי לעזור לו להתכונן ליום הלימודים הבא.
ההצלחה של ילד עם קשיי קשב היא מאמץ משותף לכם ולבית הספר. צרו ערוץ תקשורת פתוח עם המחנכת ועם צוות בית הספר, ועדכנו אותם הן בקשיים והן בחוזקות של ילדכם. שוחחו עם המורים בתחילת השנה (או לאחר כמה ימים של הסתגלות) ותאמו ציפיות: שאלו איך הילד מסתדר בכיתה, הציעו מידע על מה שעוזר לו, ובמידת הצורך בררו על התאמות אפשריות עבורו (למשל, תוספת זמן במבחנים או סיוע בארגון החומר). שמירה על קשר רציף ומכבד עם צוות בית הספר היא קריטית להצלחת הילד בלימודים. כאשר המורים וההורים פועלים כצוות ומתייעצים זה עם זה באופן שוטף, קל יותר לזהות בעיות בזמן ולטפל בהן לפני שהן מחמירות.
במקביל, חשוב לא פחות לעבוד על העצמת הילד ובניית הביטחון העצמי שלו. ילדים עם הפרעת קשב חווים לא פעם הרבה ביקורת ותסכול במהלך היום - לכן השתדלו להעצים אותם כשהם מתנהגים יפה או מצליחים במשימה, ותנו מחמאות על כל הצלחה קטנה. אפילו צעד קטן כמו לשבת להכין שיעורים בזמן או לסדר את הילקוט הוא הזדמנות לשבח את הילד ולהראות לו שאתם רואים את ההתקדמות שלו. מחקרים מראים שמשוב חיובי עקבי מעלה אצל ילדים את תחושת המסוגלות ומגביר את המוטיבציה שלהם להתאמץ ולהתמיד (בפועל זה נכון לכולנו - גם למבוגרים). אפשר למשל לנהל "יומן הצלחות" ביתי, שבו תרשמו יחד עם הילד בכל יום דבר אחד טוב שהוא הצליח לעשות - כך הוא יוכל להסתכל לאחור ולראות רצף של הצלחות קטנות שמצטברות. לבסוף, זכרו לעזור לילד לזהות את הכישורים והכוחות המיוחדים שלו שאינם בהכרח בלימודים: הזכירו לו במה הוא טוב, באילו תחומים הוא יצירתי או פעיל במיוחד, וכמה הוא ילד מוכשר וייחודי בדרכו. חיזוק הדימוי העצמי של הילד והאמונה שלו בעצמו ייתנו לו כוחות להתמיד גם כשהלימודים מאתגרים, ויגבירו את נכונותו להשקיע כדי להצליח.